בסיום הריטריט מתגלה לעיתים תחושה חדשה של מרחב פנימי.
אחרי ימים של התבוננות, חקירה ונוכחות בגוף וברגש, רבים חווים שהקשר אל עצמם נעשה ישיר ופשוט יותר.
 הדפוסים והסיפורים האישיים עדיין שם,
 אך הם כבר אינם נתפסים כאמת מוחלטת
אלא כתנועות שעולות וחולפות בתודעה.

מתוך המקום הזה מתעוררת לעיתים תחושת בהירות, רכות וחמלה – כלפי עצמם וכלפי אחרים.
אנשים רבים יוצאים מהריטריט עם לב פתוח יותר, עם הבנה עמוקה יותר של מי שהם מעבר להרגלים המוכרים, ועם תחושה של חופש פנימי שממשיך להדהד גם לאחר החזרה לחיי היומיום.

ובכל זאת,
הריטריט אינו נקודת סיום אלא תחילתו של מסע עמוק יותר.
התובנות שעולות בו הן כמו הצצה אל אפשרות חדשה של חיים מתוך מודעות,
אך כדי שהאפשרות הזו תהפוך לדרך ממשית נדרשת המשכיות של תרגול, כנות והתבוננות לאורך זמן.
עבור רבים זו רק הדלת שנפתחת – הזמנה להמשיך לחקור, לפגוש את עצמם שוב ושוב,
ולהעמיק במלאכה העדינה של התעוררות ולמידה שנמשכת לאורך כל החיים.